GRETA VAN FLEET הוציאה קליפ חדש להופעות/הופעות לסינגל האחרון שלה, 'עידן המכונה' . הרצועה לקוחה מהאלבום השני של הלהקה, 'הקרב בשער הגן' , אשר יהיה זמין ב-16 באפריל דרך לָבָה / רשומות הרפובליקה .



התפתחות נועזת מהופעת הבכורה של הלהקה באורך מלא ב-2018 'המנון הצבא השליו' , 'הקרב בשער הגן' התכנסו בעיקר בדרכים או באולפן אחרי ההצלחה הבורחת של 2017 'Highway Tune' הובילה לכך שהלהקה ארזה, עזבה את הבית, וספגה בשקיקה חוויות חדשות בטיול ממושך מסביב לעולם.





במהלך שלוש השנים האחרונות, GRETA VAN FLEET - סולן ג'וש קישקה , גיטריסט ג'ייק קישקה , בסיסט קישקה עצמו , ומתופף דני וגנר - שיחק בפני מאות אלפי אנשים ברחבי צפון אמריקה, אירופה, יפן, אוסטרליה, דרום אמריקה וניו זילנד. תוך כדי נסיעה להופעות, המטיילים הראשונים בעולם חלפו על פני הרבה מראות לא מוכרים, מהפאבלות בסאו פאולו ועד חוף הזהב של אוסטרליה ובכל מקום ביניהם, נפגשו ונהנו משיחות עם מעריצים ומוזיקאים אחרים שפתחו בפניהם עולמות חדשים. כדי לחתום על העידן מלא השינויים, הרביעייה עברה ממישיגן לנאשוויל, תוך שהיא שוקעת בהיסטוריה העשירה של מיוזיק סיטי. השילוב של כל החוויות הללו פתח את עיניהם לעולמות חדשים מדהימים של תרבות, היסטוריה, פילוסופיה ורוחניות - והביא לדרך חדשה לגמרי להסתכל על החיים והגישה למוזיקה שלהם.





בהתאם לכך, GRETA VAN FLEET שפכו את כל מה שחוו לתוך השירים החדשים האלה - המוזיקה משקפת את הצמיחה הרוחנית והאינטלקטואלית שלהם, את המודעות המוגברת לאי השוויון הפוקדים את העולם המודרני, ואמפתיה עמוקה למה שעובר על אנשים אחרים.



'הבנו שבזמן שגדלנו, היינו מוגנים על ידי דברים רבים, ולא היינו מודעים להרבה דברים', אומר ואגנר . ״ואז זרקו אותנו לעולם הענק הזה, וזה היה קצת הלם תרבות בהתחלה. אבל כשהתחלנו לטייל הרבה, לפגוש אנשים חדשים ושונים ולחוות תרבויות שונות, ההגדרה שלנו ל'נורמלי' השתנתה'.

'אני מניח שהכל השתנה חוץ ממה שהביא אותנו לכאן מלכתחילה', מוסיף קישקה עצמו . 'הכל - התפיסה שלנו את העולם, תפיסת החיים עצמם, מה זה אומר להיות אמן, מה זה אומר להיות חלק מחברה יפהפייה ומהממת. השגנו הבנה גדולה יותר למה כולנו כאן״.

באופן כללי, העיבודים לאלבום מרווחים ונינוחים, נותנים למוזיקה דינמיקה נעימה, כאשר הלהקה נוגעת בכל מיני רוקנ'רול. 'הקרב בשער הגן' הוא קולנועי, לוכד את האנרגיה עוצרת הנשימה של סצנת קרב מרגשת או את התשוקה הבוערת של גיבור מהורהר והירואי שמציל את היום. המוזיקה החדשה גם ממחישה שחברי GRETA VAN FLEET סוללים את הדרך לדור חדש של מוזיקאים - כאלה שמשתמשים באלמנטים הבסיסיים של הרוקנ'רול כדי לבנות תוכנית קולית חדשה לגמרי.



מבחינה קולית, 'הקרב בשער הגן' גם מרגיש מודרני בצורה מחזקת, התגלמות של חופש מוזיקלי מעורבב בז'אנר. הוקלט בלוס אנג'לס עם גרג קורסטין ( פו פייטרס , פול מקארטני ),האלבום שאפתני ורחב, מסומן במסעות אפיים כמו הסינגל השני, 'עידן המכונה' , ולהיט הרוק המוביל 5 'הדרך שלי, בקרוב' , שמתהדר בהוק פזמון מתנשא ובמילים לקרוע-להתחיל מחדש.

ג'וש מסביר: ״זה מאוד דינמי, מבחינה לירית. וזו החוויה האנושית. זה הרבה יותר מכאב או פחד; זה גם יופי. אנשים צריכים אנשים, ואהבה זה חשוב״. מבחינה לירית, 'הקרב בשער הגן' מוזות על השפעת הטכנולוגיה על החיים המודרניים; התפקיד שממלא הקונפליקט במרחב הגלובלי; הגשמה מתעתעת של עושר מוחשי; ושאלות פילוסופיות על חיים, אהבה וכוח.

'התרחשה הרבה התפתחות עצמית במהלך כתיבת האלבום הזה שנבעה מחוויות שחוויתי, חוויות שכולנו חווינו, אז התרחשו הרבה הרהורים', ג'וש אומר, תוך כדי ג'ייק מוסיף, 'זה משקף הרבה מהעולם שראינו, ואני חושב שזה משקף הרבה אמת אישית. מה ג'וש מצליח מאוד עם המילים הוא מספר סיפורים עתיקים עם יישום עכשווי.'

ל ג'וש , עובד עם קורסטין סיפק את הביטחון הדרוש לו כדי לדחוף את כתיבת השירים שלו לממדים החיים האלה. ״אני תמיד קצת מהסס לגבי היכולות שלי כאמן; אני חושב שהרבה אמנים מרגישים כך', הוא אומר. 'אבל גרג מרחף מעלי בזמן שאני על הפסנתר, מתעניין במה שאני עושה - זה היה ממש חשוב עבורי״.

הביטחון המוסף הזה ברור. ג'וש נשמע פקודי על כל שיר, מותח את קולו האקרובטי כבר לגבהים חדשים יותר, בעוד הנגנים דוחפים את עצמם ללא חת לטריטוריה חדשה. ריפים של אורגן קליל ופולק-רוק אקוסטיים מניעים שיר אחד, בעוד שיר אחר מסתיים בשטף של רעש גיטרה שמתחרה ניל יאנג מטורפים של גיטרה על הבמה עם סוס משוגע . 'לכולנו, ההופעות - וההיבטים שלהן שנלכדו - משמרים את המקום בו אנו נמצאים מבחינה מוזיקלית בזמן כרגע', ג'ייק אומר.

העתיד אינו כתוב, והשמיים הם הגבול עבור המטיילים הסקרנים ומחפשי האמת הללו. ג'וש אומר, 'בוודאי שאחרי זה, גדלנו בכל כך הרבה מובנים. האלבום הזה לימד אותנו המון, על החיים בכלל, על עצמנו, על כולנו, על העולם בו אנו חיים״.

קרדיט תמונה: אליסה גפקן