האוקיינוס (aka קולקטיב האוקיינוס ) נותרה אחת האופטימיות הגדולות במטאל המתקדם. הם הקימו כיתת קישוט משלהם שמתרחקת מלהידר ובמקום זאת מגיעה ללטף תחילה את הנשמה ואז לחנוק אותה ברגע שהמאזין הגיע לרמה מסוימת של נעימות. תזמור של אלמנטים סטטיים ולא סטטיים בוצע האוקיינוס החזקות והמלאכה הקפדנית שלהם השתלמו יותר מאשר לא.
הגרעין היצירתי של האוקיינוס הוא כמובן גיטריסט רובין סטאפס . הוא מוקד המשיכה של להקה שחייתה מרכולתם של חברים חוזרים, פעם אחת סגל דו ספרתי של שחקנים שמלאו אחד את השני על פי לוחות הזמנים שלהם. עבור רוב הלהקות, חוסר היציבות החזיתית הזו יהרוס את היסודות שלהן, עדיין סטאפס היה מתמצא מספיק כדי לקחת את ההילה האפקטיבית של כל אחד מהעמיתים בבית ולחדד האוקיינוס רוח האסקפיזם של לרמות גאוניות.
טרבור נוח אמא ואבא
לאחר סיבוב הופעות ממצה ברחבי העולם לתמיכה בשני האלבומים הקודמים שלהם שיצאו ברציפות ב-2010, 'הליוצנטרית' ו 'אנתרופוצנטרית' , קולקטיב האוקיינוס הסתירו את עצמם, לכאורה מרוצים מההרכב הנוכחי שלו כולל ג'ונתן נס (גִיטָרָה), לוק הס (תופים), לואי ג'וקר (בס) וזמר לואיק רוסטי . רוסטי , שהשתחווה לקסם בשנת 2012 כדי להתאושש מבעיות בריאות, כמעט והוצא ממנו לחלוטין האוקיינוס הפרויקט האחרון של, 'פלגיאל' . לאחר שהקליט את האלבום החדש בצורה אינסטרומנטלית, הוא הוחזר לקשט את מה שכבר נמנה עליו האוקיינוס העבודות הלבנות ביותר של המפרק ואחת שנועדה להפוך לחביבת המעריצים.
'פלגיאל' הוא עטיפה של שני גירויים עיקריים: שבעת מפלסי הים (כלומר אפילגית, מזופלגית, באתיפלגית, אבסופלגית, האדופלגית, קרקעית ובנתית) ו אנדריי טרקובסקי הדרמה הקולנועית הפסיכוסומטית של, 'העוקב' . נכתב כחיבור סופי אחד ב-53 דקות, 'פלגיאל' מפולח לשברים אבל אין לפרש אותם כשירים ממשיים. מחוברים יחד, רובין סטאפס ו האוקיינוס מתכוונים שהאלבום שלהם ייצרך כגוף עבודה אחד. מצוטט מהאיש עצמו, 'יש סימני רצועות, ויש שירים אמיתיים המובנים במבנה הגדול יותר הזה, אבל האלבום כולו הוא מסע ולא מספר רצועות רופפות. כמה ריפים מופיעים בשתי הדקות הראשונות של האלבום ואז מופיעים שוב כעבור 30 דקות'.
בזמן 'פלגיאל' בחזית אמורה להיות צלילה מייצגת למעמקי המים, יופי מורגש מסביב עד שהירידה האיטית הופכת את האלבום לקטעים חושפניים של הוד והגשה חסרת אונים כאחד. יש לפרש זאת כפי שתרצו, ממקום של התרגשות אם במקרה אתם נמצאים בצוללת בטוחה שבה תוכלו לראות את הליגות במצבן הבתולי, או מהפינות האפלות של הנפש, תחושה מפחידה וחוסמת ריאות של ייאוש בטביעה. הוסף את פעולת הצוללת המתוחה 'הסירה' להשראה שמאחורי 'פלגיאל' ותגיע לאן האוקיינוס מגיע מ. ביחס ל 'העוקב' , המהות של חוסר יציבות נפשית וקריסה אולטימטיבית כששלושה גברים מסע דרך גיהנום עגום לעבר ארץ סיפוקים מובטחת מוסיפה ל 'פלגיאל' תחושת השוממה המעכבת יחד של התהום.
לעתים רחוקות מעט להקות מציגות קונספט של התחלה עד סיום שבו העיבוד מורגש כמו שמתקבל. הכפפה של צלילים ממשיים מהמעמקים הנמוכים לאורך כל הדרך 'פלגיאל' מוסיף חן כשהוא יוצר מאוחר יותר אקלים של פרנויה. קטע הפתיחה 'אפיפלגי' מלא ברצף מסביר פנים של כלי מיתר ופסנתר שיכולים ללוות כל סרט תיעודי ויזואלי. כתוצאה מכך, האוקיינוס מרמה את הקהל שלהם לתחושה בטוחה ומרחפת בסינקופציה בסיוע קאמרי של 'Mesopelagic: The Uncanny' . יש מקהלה ממשית מובנית בחלק שבו לואיק רוסטי בליסטראות מהאינטרו המרגיע שלו מובילות לנביחות מוגבהות שעדיין נשמרות במצב נפשי מנומס. גם ברגע שהמנות החשמליות מצטרפות, יש אווירה שאפתנית שמשקפת את המוזות העיקריות של האלבום. זה הופך למסע אל הלא נודע מלא בפוטנציאל לקתרזיס רגשי, תמיד נזהר ממרכיב סכנה בכל מקום.
כמה אחים Wayans יש
די לומר, 'פלגיאל' מכוער בהדרגה ככל שהמשלחת שוהה זמן רב יותר דרומה. לא לוקח הרבה זמן עד שהבום יחליף את השלווה, אפילו אם האוקיינוס מחליף מצבי רוק ומתכת עם רכיבי פרוג, היתוך ותא. רוסטי גורם לנו לחשוב האוקיינוס היה לו מגע רחוק מאמפורד ובניו בְּמֶשֶך 'Bathyalpelagiac I: מבוי סתום' עם סט של שירה נקייה מתפתלת. צפו, עם זאת, שהאקורדים יגדלו ומגעילים יותר רוסטי לשאג כמו מטורף בקטע הבא, 'Bathyalpelagiac II: The Wish in Dreams' . הכלי גדל גם הוא נסער ומלא הבעה, מתמלא וחלקים מתרוצצים בבת אחת, מה שמשמש כתזכורת למאזין לעולם לא להרגיש רגוע מדי עם היצירה הזו. כאשר האוקיינוס מפרסם את הסיום עמוס האבדון שלו 'תשתית: דיסוננס קוגניטיבי' ו-'Benthic: The Origin of Our Wishes', המאזין פגע ברצפה, פתגם ופשוטו כמשמעו. התחושה הבלתי נמנעת של אפופלקסיה משתקת מגיעה בתוך הכתמים האחרונים של ההרכב המתיש הזה. טבע או נאור בסוף, פסק הדין הוא שלך להרהר בתוך הקיפאון 'פלגיאל' עוזב אותך.
בקיצור, אלבום סימן היכר לצוות מחונן של אומנים שיש לו כבר הרבה מהם. 'פלגיאל' הוא אחד האלבומים המושקעים ביותר האוקיינוס עדיין הרתה. תתכוננו להיות לא רק שקוע, אלא ממש יגע באלבום הזה. מוצע בשני דיסקים עם ובלי ליווי ווקאלי, 'פלגיאל' הוא לויתן רגשי שעובד יפה בכל אחד מהפורמטים.
הדפס
